איך
שלח מאמר   |   עמוד ראשי   |   מידע עסקי  
..עוד טיפים לדיאטה פיננסים ועסקים אינטרנט בעלי חיים קריירה תחבורה בריאות אלקטרוניקה יחסים אוכל ושתיה לימודים
     << קטגוריות נוספות
ראשי - רוחניות - יהדות - איך למצוא את האמת

איך למצוא את האמת


קיום כוח עליון

 

שאיפתו הגבוהה ביותר של האדם היא להיות מאושר, כאשר כל אדם מגדיר את האושר בצורה שונה, אך יש להבין האושר הוא אינו הגדרה הניתנת לפרשנות פילוסופית. וקל להבין יותר את המושג בדרך השלילה, הרי שההפך מאדם מאושר הוא אדם האומלל, ומיהו האדם האומלל?

והרי שמושג האומללות מתעתע לא פחות, אולי זהו אדם שלא מצליח להגשים את מטרותיו, או שמא אדם ללא מטרות כלל הוא האומלל?

סביר להניח שרובכם יבחרו באפשרות השנייה, אך הרשו לי להקשות עליכם, הרי שאדם ללא מטרה אינו תלויי בתחושה המתלווה להגשמת המטרה ואינה מוכרת לו כלל, ואם כך הרי שאינו תלויי כלל בהגשמת המטרות בכדי להשיג את האושר או הפסקה זמנית של אומללותו.

אך סביר להניח כי אדם ללא מטרה אינו קיים במציאות, וברור שמדובר באדם שהתייאש מהניסיונות להגשמת מטרותיו או שמא הגשים את מטרותיו ולא ראה בהם טעם של ממש, כך שלא התלוותה אליה תחושת ההנאה, ו/או שתחושת ההנאה אינה אמיתית שכן שורשה ברגעיות ולאחר מספר שניות חוזר אל אותה תחושה אותה חווה קודם או אף מרגיש דכדוך.

אבל אם נגדיר את הגדרת האושר באופן כללי יותר בעצם נאמר שאולי האדם המאושר הוא אדם שהשיג את החירות. ומהי חירות? אנסה להגדיר זאת כאדם שלא תלויי בדבר (אם כי יתכן שאבן שושן מגדיר זאת אחרת...) ואם כך הרי שבכדי להגיע לתחושת ההנאה על האדם להגשים את מטרותיו, ואם כך הוא אינו חופשי ולכן הוא אינו מאושר?

ובשלב זה וודאי תאמרו:" כן אבל ככה עולם... תמיד תלויים בדברים...", כן אתם צודקים וזה קצת מטריד אולי אושר זה אידיאל שקרי שהאדם המציא כמוטיבציה להמשך חייו או כמו שאמרו פעם  על מושגים כאילו ואחרים  "אופיום להמונים", כן זה אכן דיי מדכא אבל כדאי שמשהו ימריץ אותנו בכל זאת.  אם כך עושה רושם שהמטרה היא בסך הכל כלי.

 

תורת המשחקים- האדם הרציונלי

מידע דיי מועט בתורת המשחקים שרכשתי מקריאת ספרים, למדתי על דבר מאוד מעניין שנקרא האדם הרציונלי, מדובר באדם שתמיד יבחר באופציה הנכונה ביותר עברו שתהיה בעלת הסיכון והמאמץ הנמוך ביותר עברו,ללא התחשבות בשיקולי רגשות, טוב מאמץ זה כבר עניין יותר פיזיקלי אבל מלימודי התואר הראשון שלי אין ספק ש"עיקרון העצלנות" הוא בין היסדות החזקים ביותר בטבע ובוודאי תקף עבור האדם.

עכשיו כשאנו חמושים בידע החדש נחזור לבחון את עניין האושר מנקודת המבט של האדם הרציונלי נקרא לו אפסילון לשם פשטות, הסכמנו על כך שאושר פירושו חירות, אם כך מר אפסילון בעצם הוא רציונלי הוא מנימום פרופ'..., אינו רוצה להיות תלויי בדבר כך שניתן לומר שהמטרה שלו היא לא להיות בעל מטרה. ובתור פרופ' אכן הוא תלויי בשאיפות שלו, ובכלל הוא תלויי בצרכים בסיסיים: אוכל שינה ועוד צרכים פיזיים כאלו ואחרים, ולשם הבהירות: כן גם צרכים שגורמים הנאה הרי שהם תלות, והתלות היא במטרה לחוש הנאה.

ואם כך כל אלו דברים שאנו תלויים בהם מכיוון שאנו חיים, אם כך הרי שאפסילון יחליט לשים קץ לחייו ולחוות את החירות האולטימטיבית.

 

אבל דיי ברור שהאדם הרציונלי לא קיים במציאות האנושית (וטוב שכך) הרי שהרגש הינו גורם מכריע לא פחות מהלוגיקה, והראיה היא את/ה.

 

בשלב זה יתכן ואתם חשים קצת כעס, כי בכל זאת האידאל הוא לקחת החלטות לפי השכל הישר, אני בטוח שאתם לא מקבלים החלטות הרות גורל על סמך הרגש.

 

טוב אבל.. אנחנו כבר כאן...

זו גישה מעניינת, טוב אני כבר במסיבת סמים יאללה חבר'ס ניקח קצת. אממ עליתי לגג טוב נקפוץ אני כבר כאן גם ככה.

כן ברור שהטענה הזו דיי חלשה עד כדי נואשת ואיני רואה צורך להתייחס אליה.

 

אבל, אבל, אבל, אבל.... אני רוצה לחיות... מר אפסילון לא מרגיש, ולי שווה לחיות בשביל ההנאות הקטנות האלה כי בשבילי זה כן אושר!

בשלב זה אבקש מכם להיות כנים עם עצמכם לרגע ולא לשקר לעצמכם כמו שהמוח האנושי נוטה לעשות ברגעים כאלה. קחו 10 שניות לנקות את עצמכם מזוהמה סובייקטיבית.

אם נצמצם את כמות האושר שאדם חובה במהלך חייו ואת כמות הסבל לטיפות ונניח על משקל מאזניים תהיה תשובה חד משמעית האדם סובל!

נתבונן באדם הממוצע במסלול חייו קיימים מספר שלבים:

<!--[if !supportLists]-->א)      <!--[endif]-->השלב שהוא לא מבין כלום מהחיים שלו

<!--[if !supportLists]-->ב)      <!--[endif]-->בית ספר- במקרה הטוב הוא תלמיד טוב והוא פחות סובל וגם לשם יש מקרי קיצון, התלמיד הלא טוב גם ככה חסר תועלת לאנושות מכל בחינה והולך להיות אינסטלאטור (סובל) ולכן ננטוש אותו בשלב זה, כי אם אין תרומה לחוכמה האנושית ולא השארת את חותמך לדורות אין טעם כלל לפי התפיסה האפיקורסית. והוא משמש ככלי לקיום החזקים (=החכמים) והיה עדיף שיתאבד מבחינת טובותו האישית.

<!--[if !supportLists]-->ג)       <!--[endif]-->צבא/ אונ'- המון השקעה יזע דם ודמעות, ויש שיאמרו אבל התפתחתי אבל אנחנו לא מודדים התפתחות לתפיסה זו שכן אין בה טעם, וגם אם נאמר שכן היא כלי להשגת ההנאה בדרך אל האושר.

<!--[if !supportLists]-->ד)      <!--[endif]-->האדם נכנס לשלב של עבודה ילדים אישה- ונכנס למרתון עובד בשביל לאכול ולאכול בשביל לעבוד, מעגל מטופש לכשעצמו.

<!--[if !supportLists]-->ה)      <!--[endif]-->יום המוות- כל הטרחה הייתה לשווא הרי שאין המשך.

הערה לרגשנים: אבל ילדים!- כן גם הם ימותו ויחוו את מד הסבל עדיף שתמנע מהם לפי תפיסתך אם אתה באמת חפץ בטובתם.

 

ואם נעשה את אותה הקבלה שהטענה הזו עושה: הנאהßאושר הרי שסבל --> אומלל.

ואם בכל זאת אתה חפץ להיות מאושר כדאי שתלך בעצת אפסילון.

 

טוב עכשיו אני סובל אבל בעתיד יהיה לי טוב, בשם אותה כנות... גם כשהייתם בגן סבלתם ואלו עוד היו הימים הכי נטולי סבל שחוויתם, תשאלו את סבא וסבתא....

הסבל הוא דבר יחסי שתלויי בסקאלה של האדם לסבל הקיצוני ביותר שעבר. וכנ"ל לגבי הנאה. היום הדברים כבר מגובים מדעית וישנם מחקרים רבים המכסים זאת.

 

אבל ללא סבל לא הייתי חש הנאה-  אמת, בכדי לבנות את הסקלה בהכרח צריך לדעת סבל מהו, אבל אין טעם כלל בהנאה כי אנו מעוניים להיות חופשיים= מאושרים (ראה פסקה התחלתית) כלומר לא תלויים בדבר, אזי ברגע שאתה כלום (מת) אתה בעצם גם הכל וזהו החופש האולטימטיבי. ההנאה היא בסה"כ כלי שמשעבד אותך.

 

אז מה אני עדיין עושה כאן?

כרגע אבקש מכם להסיר את מידת הניצחון וכעזר דמיינו שלא אתם קוראים שורות אלה אלא מר פלוני (שלו כבר יש רגשות...)

יש שתי אפשרויות:

<!--[if !supportLists]-->1)      <!--[endif]-->טוב הכל קרה במקרה ואנחנו כבר פה (על אופציה זו כבר דיברנו)

<!--[if !supportLists]-->2)      <!--[endif]-->להתחיל לחשוב- אבל באמת!

הרי שהגענו למסקנה שאנו מונעים בכוח המטרות, ובדדוקציה נוכל לשאול:

אם באתי כדי לחיות, אז למה אני מיועד למות?

ואם אני מיועד למות, אז למה אני חי? (בשלב זה אפסילון מחפש חבל ועץ)

חלקכם יאמרו "אויי טענה טיפשית" אבל ההחלטה הנכונה כבר בדקנו אצל האדם הרציונלי ומהיותכם קוראים שורות אלו... נו כבר הבנתם אתם כאלה חכמים, וחלקכם יאמרו נכון אין טעם לחיות אני חי מכורח הנסיבות והאינסטינקט שטבוע בי. את אותו אדם צריך לשאול אז למה יש לך מוח ואם זה אביזר נוי מבחינתו? ומה ההבדל בינו לבין רקסי הכלב של השכנה. במידה והוא פשוט התפתחות אבולוציונית טובה יותר ואין הבדל ממשי, זה עדיין לא מסביר מדוע הוא אינו מקבל החלטה רציונלית – דבר שרקסי לא יכול לעשות.

אז באו נחשוב על זה עם כל הקושי שבדבר... "חושב חושב, טוב לא יודע..."

אין ספק בכדי לא ליצור גל של התאבדויות עלינו להגדיר מושג חדש "כוח עליון"-דבר שיקנה מטרה עילאית, שלמענה כדאי לחיות!

בשלב זה נגדיר את "דלטא" מספר שאת ערכו אתם תקבעו, בכל פעם שניראה שהסבירות למציאת "כוח עליון" בסביבה שלכם תורידו מערכו כרצונכם לפי הבנתכם. (דרך אגב "דלטא"=>0 תמיד)

 

קיום כוח עליון: (הפן המדעי)- מובא בקיצור ומקיף נק' שאין עליהם דגש בספרים, להעמקה בהוכחות מדעיות עצמן מומלץ לקרוא את "המהפך"- הרב זמיר כהן.

 

אדגיש ואומר שלא מדובר בהוכחה אלא בטענות שיגרמו לכם לחשוב ולהוריד מערכו של "דלטא"

 

העולם שבו אנו חיים מורכב מסדר מסוים, הרי שהשולחן הינו מסודר ולא ניתן לומר שנוצר במקריות- כלומר הושקעה בו מחשבה ועל כך אין עוררין. אדרבה האדם שהינו יצור מורכב פי כמה מן השולחן הרי שהושקעה בו מחשבה ואינו נוצר באופן מקרי.

 

לכל מחשבי ההסתברויות למיניהם כן האומנם באינסוף זמן הדבר אפשרי.- נתייחס לכך בהמשך.

 

אביוגנזה- היווצרות האב הקדמון הראשוני מחומרים אורגניים! (כן היווצרות חיים מחומר בהחלט נשמע מבטיח.) תחום מאוד מעורפל שלא יודעים בו דבר וחצי דבר ניסיונות להרכיב את הבסיסים החנקניים של ה-DNA בתנאי היווצרות העולם נחלו כישלון גורף. ובפרט פלמינג עשה עבודה מצוינת להראות שהיווצרות יש מאין אינה אפשרית במציאות החומרית.

 

אבולוציה- צריך לחלק את העניין לשני מקרים- ברירה טבעית ואבולציה (לא דומים) אבולציה קיומו של אב קדמון ממנו נוצרו כל הבריות-> גם פה לא נאמר כיצד נוצר האב הקדמון אלא שהיה פה מאז ומתמיד ואם הוא היה פה מאז ומתמיד כלומר שאינו תלויי בזמן, בחיי המציאות אנו רואים שהוא אכן תלויי בזמן. ומכאן שהיה חייב להיווצר ונוצר ע"י ישות שאינה תלויה בזמן. (אין קיום של חומר ללא זמן)

דבר נוסף הוא העיקרון שההתפתחות נעשתה ע"י מוטציה אקראית, ומכאן שהיו צריכים להיות הרבה מאובנים של זנים שונים- ברמה אינסופית, זנים שאינם קיימים בחקר המאובנים. ומכאן שלא יתכן שההתפתחות נעשתה בצורה הזו. ובפרט כיצד "ידעה" העין להתפתח לעין כשעדיין לא תפקדה כעין?

הרי שהייתה שקולה לגידול סרטני שיש להיפטר ממנו כל עוד לא תפקדה כעין והיינו אמורים להישאר בשלב הקדמוני...

 

מכך שאנחנו יצורים מורכבים ובעלי סדר הרי שחייב להיות מסדר, שכן קיומנו לפי האבולוציה הוא בניגוד לחוק השני של התרמודינאמיקה. (העולם שואף לאי סדר) דבר שמחייב מסדר, מתוך המציאות.

לא חייב להיות יוצר- דבר שמחייב שכל מה שנוצר היה פה מאז ומעולם, וממנו התפתחו דברים עד כפי שהם נראים כיום. ואם דברים עובדים בכוח ההתפתחות  הרי שמאין התפתח אותו דבר שהיה קיים מאז ומעולם? שכן התפתחות תלויה בזמן ובמקום. ואם תרצה לומר שהיה קיים מאז ומעולם חומר היולי שממנו התחילה ההתפתחות הרי שהוא כבר נמצא בסדר מסוים שבהכרח גדול מהסדר אותו אנו מכירים, וגם אם נרצה לומר שהיה קיים מאז ומעולם הוא מהווה סתירה לחוק השני של התרדמודינמיקה שכן חייבת להיות נק' הסתכלות מתחת לt=0. מעבר לנק' אין לנו כלל השגות מבחינת חוקי הפיזיקה ומכאן שמקבלים 0 מידע. אך עלינו להסתכל על נק' האנטרופיה הסופית שנוצרה הרי שבכל זאת נוצרה ובהכרח חייבת להיות "מסודרת" יותר מהאנטרופיה המצויה כיום לפי החוק השני, אזי אם קיימת כזו לשיטת האתאיסט מתקבלת לחוק השני שכן תמיד נוכל ללכת 0.000001 שניות אחורה ולראות דבר מסודר יותר עד שלא נוכל ללכת אחורה, ומצד שני תמיד ניתן לקחת עוד 0.000001 שנייות אחורה, וכך מתקבלת סתירה לחוק השני של התרמודינאמיקה שכן מאין נוצר הדבר המסודר שהוא עצמו בעצם לא 100 אחוז מסודר (מובא בקצרה להרחבה קראו בנושא "הפילוסופיה של המדע").

 

ובפרט לכל אוהבי הפילוסופיה של המדע, קראו את הרעיונות של דקארט וראו שאין כלל להסתמך על המדע לפי שיטתו, כך שבמידה וזו דעתכם דלגו על פרק זה, הרי שבהכרח גם אינכם רואים סתירה בין המדע לקיום כוח עליון.

 

ואם ננטוש את רעיון האבולציה, ונאמר שהעולם דווקא היה מסודר יותר והתחיל מנקודה מאוד מאוד מסודרת ואנחנו תוצרים של "התבלגנות", אזי מהיכן הגיעה נקודה המסודרת, ואם הייתה מאז ומעולם מדוע חלה התפתחות?

 

בשל 0 מידע מתבקש לומר "לא יודע" ושזו אינה הוכחה לדבר וחצי דבר- אבל יש להבין שזו אינה תשובה שכלית כלל "לא יודע" (הרי ברור שאם תכתוב לא יודע בבחינה מכל סוג שהי תקבל אפס) אזי עדיפה תשובה שכלית מלא כלום, בפרט שמתבססת מנק' מבט אחרות, הן פילוסופיות והן מדעיות.

טענה נוספת- העולם היה תמיד קיים ולא נוצר, טענה זו ככול שהמדע מתקדם אין בה שמץ ממש, שכן התיאוריה החזקה כיום היא המפץ הגדול, קיום נק' שאגרה את כל הפוטנציאל של החומר ביקום.

דבר המחזק את טענת המסדר לפי החוק השני של התרמודינאמיקה.

 

זוהי התאוריה המקובלת קיום ועל מי שירצה להפריכה חובת ההוכחה עליו.

 

ובכל זאת אם העולם הוא כגל שתמיד היה קיים, הרי שגל נושא אנרגיה, ומאין נוצרה אנרגיה זו?

ובפרט המציאות מחייבת שהאנרגיה הפכה לחומר, בפרט חומר תלויי בזמן.

וכן <!--[if !vml]--><!--[endif]-->ומכאן שהאנרגיה תלויה בזמן וגם אם אנרגיה זו הייתה קיימת תמיד הרי שמושג הזמן היה צריך להיווצר ומישהו היה צריך ליצור אותו.

 

בפרט פרדוקס "אולברס"- מראה על כך שלא יתכן שהעולם היה מאז ומתמיד:

שכן אם כך היה הדבר לא יתכן שהשמיים היו שחורים אלא בהירים ברמה אין סופית.

<!--[if !vml]--><!--[endif]--> כאשר L שטף המגיע מכוכב אחד. אזי <!--[if !vml]--><!--[endif]-->

דבר שדורש תלות בזמן, כלומר התפתחות  היקום בזמן כך שאור מסוים מכוכבים אינו מגיע אלינו (נדרש מעבר למהירות האור). מהתרחקות הכוכבים מנק' מסוימת הרי שנוצרו בנק' מסוימת, ומכאן בהכרח התלות בזמן. R שכבה של קליפה. גם מעבר לגאומטריה כדורית תגרום לאינטגרל להתכנס, אך עדיין אין בכך הפרכה לעניין ההתפתחות בזמן. (יש לציין שאכן יקום בעל סימטריה כדורית יהווה פתרון אך התפיסה קיום מעידה על יקום שטוחà ראה משוואת פרידמן)

 

ומכאן נשאל אז מהיכן התפתחה (נוצרה) אותה ישות עליונה? או אם יש יוצר ליוצר?

 

הרי שהשאלה אינה מתאימה, כי הכוח המפתח אינו תלויי בזמן ובמקום וממילא לא שייך לשאול על התפתחות המפתח, מושג שתלויי בזמן, שכן ברגע שנוצר החומר נוצר הזמן, ואין טעם לשאול על דבר שאינו חומרי אם הוא תלוי בזמן.

 

בפרט לא ניתן לשאול על התפתחות המפתח שכן אין לנו הבנה לשלמות, שהרי כל דבר שנמצא בעולמנו הוא מורכב ואינו שלם- ומכאן שלא שייך שנבין מהו שלם. מהיותנו מודעים לקונספט השלמות מראה על קבלת המושג מימד עליון יותר, שכן עד היום לא קיים דבר כזה. החלקיקים האלמטריים רק הולכים ומגלים שהם מורכבים יותר יותר.

 

ובכל זאת אין פה הוכחה מושלמת כמובן,אבל אם אתה צודק, מכוח אותו היגיון עלייך להיות אותו אדם רציונאלי שדיברנו עליו בתחילה, בפרט שחישובי ההסתברויות במציאות כיום בזמן סופי הם לגמרי נגדך אם אתה חפץ להחזיק בטענה זו.

 

שכן אם העולם תלויי בזמן והרי שאנו מורכבים מקוד גנטי המורכב מרצף "אותיות" DNA הרי שבכדי ליצור מקטע אחד נדרש אינסוף זמן. זריקה אקראית ליצירת דבר כה מורכב כמו אדנין היא עצמה לוקחת זמן עצום ושלא נדבר על רצפים שלמים...

 

ואני בטוח שלא תשקיע את כל המניות שלך בחברה ש 99% ויותר.. קורסת ביום שלמחרת.

 

ואם בהסתברויות עסקינן: נניח שהאדם הדתי והאתאיסט נהנים את אותה ההנאה שהרי ההנאה היא דבר יחסי שתלויי בסקאלה. (בהמשך ניראה כי אני עושה חסד עם האתאיסט בעניין זה...)

 

דתי: הנאה 1  רווח: אינסופי.

אתאיסט: הנאה 1 רווח: מינוס אינסוף.

 

חישוב התוחלת מעיד בוודאות על כך שלהיות אתאיסט זו לא ההחלטה הכי חכמה שניתן לקבל בלשון המעטה...

 

הוכחה מתמטית על דרך השלילה:

שיטה להוכחות מתמטיות, שבה לא ניתן להוכיח את האופציה הנכונה בדרך סגורה, ולכן שוללים את כל האופציות האחרות הקיימות ולכן מגיעים שהאופציה שלא ניתן לשלול היא בהכרח הנכונה.

הרי שבכל דבר אחר אין טעם שכן בסוף מתים, וכך על כל דבר שתרצה לומר שיש בו טעם ברגע הגיעו לנק' המוות אין בו שמץ של ממש, וכך תמשיך ותמשיך עד שתגיע לאופציה האחרונה שהיא האמונה בכוח עליון. לא ניתן להפריך אותה וכל השאר הופרך ומכאן שהיא נכונה.

 

ובכל זאת!!! אתה אדם של עקרונות ואידאלים ולא תשנה את דעותיך בשביל כמה הסתברויות!

יודע מה.. צודק!

 

אבל עליך לשאול את עצמך שאלה פשוטה (לא היא לא פשוטה בכלל): כמה פעמים הגדרת לעצמך את האידאלים מחדש? בהתאם למצב שבו אתה נמצא, כמה פעמים שכנעת את עצמך שזו האופציה הטובה יותר לאחר שהאופציה בה רצית לבחור נסגרה?

 

מהפן המטאפיזי- היפנוזה, סיאנס, צופן התנך-הסתברויות.

 

ניתן כמובן גם להסתכל על תופעות שאנו רואים במציאות הגשמית ואין להן כל הסבר העולה על הדעת תחת הפעלת היגיון אנושי.

 

מחקרים מראים על אנשים רבים שבעזרת היפנוזה החזירו אותם מעבר לנק' גיל ה-0, ומרגע מעבר נק' זו החלו לדבר שפות שונות בצורה שטופת שאינם הכירו לפני כלל וכלל, ובפרט מספרים את מהלך חייהם בשפה זו.

ואם אנחנו בסה"כ התפתחות אבולוציונית, ופועלים רק על סמך ריאקציות כימיות ואותות חשמליים, מאין הגיעו השפות האלה לראשם של הנבדקים?

סיאנס היא תופעה שעדיין שנויה במחלוקת בקרב החוקרים, אך ההכחשה שלה היא מיותרת מספיק לשאול את ההורים או חברים שמכירים אדם שביצע זאת ואכן נחשף לתופעה המוכיחה קיום של כוח עליון.

צופן התנך- בתנך מוצפנים שמות ואירועים אשר התרחשו ו/או יתרחשו בעתיד, אחת מצורות ההצפנה היא דילוג על מספר אותיות שווה ודגימת האות ליצירת מילה. וכך מתגלים אותם שמות ואירועים. פרופסור ריבס באונ' העברית חקר זאת מבחינה הסתברותית טהורה והגיע למסקנה שאופן הסידור אינו יכול להיות אקראי ומחייב שיהיה מסדר מתוחכם.

 

 

 

  • בפרט אם קיים בורא הרי שערך האושר(=חירות) כבר אינו העילאי ביותר, וקיים ערך עליון יותר וממילא הצורך לאושר הוא כלי בעצמו.
  • ומאין שקיים ערך יותר עליון לא בהכרח יש.... טעות! הרי שהמפתח חייב להיות נעלה יותר מהמפותח ולכן בפרט סקאלת הערכים.





מאת: brave soul


תגיות: אמת, כוח עליון, אמונה,

מדריכים קשורים:

איך נוצרת אמונה שלילית ?




איך למצוא את האמת
  • rating: 2.8 based on 415 votes.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5

:דרגו :שתפו

אוכל ושתיה
אומנות
אופנה וסגנון
אינטרנט
אתרים ומקומות
בית וגן
בעלי חיים
בריאות
דיאטה ותזונה
הורות
הריון ולידה
חופשות וטיולים
חוק ומשפט
חשמל ואלקטרוניקה
חתונות ומסיבות
יופי ואסתטיקה
יחסים
לימודים
מוזיקה וכלי נגינה
מחשבים
משחקים ותחביבים
ספורט וכושר
פיננסים ועסקים
פרסום ושיווק
צבא ומשטרה
קריירה
רוחניות
שונות
תחבורה

© 2011 AskHow.co.il      תקנון      מדריכים      AskHow      הצעות למדריכים      למה לפרסם מאמר באתר?      מדריכי וידאו      טאבוצ'ק      Company Reports